Home
   Journal    Friends    Archive    User Info    Memories
 

מאורעותיה של בחורה מופרעת

Feb. 15th, 2009 07:59 pm Story Time!

Sometimes, when we have five minutes left until the end of the class, our instructor urges us to tell a story (jokes usually fail because of the cultural differences).
Well, this is the story I told last week and fortunately most of my classmates were laughing out loud:
In summer 2002 I went to Ireland with my ex-boyfriend. We celebrated there six months of dating, therefore, my ex-boyfriend decided to be very romantic on that special day.
In the beginning, we rented a carriage and we traveled throughout the town. Then, we decided to rent a boat and sail romantically in the lake. We certainly rented a nice boat, however, my ex-boyfriend insisted to be the one who rows. I was quiet disappointed especially because I was studying seamanship course when I was in secondary school, so I really wanted to show-off my skills.
Unfortunately, he was very stubborn and kept telling me that it's not romantic for a lady to row a boat.
After 30 minutes of nagging him he agreed to swap. I was very delighted to row the boat while my poor ex-boyfriend was sitting like a sculptor and doing nothing.
Suddenly, a big yacht with Irish women on it passed by. When the Irish women saw us they couldn't hold it and shouted, "What a GENTLEMAN!"

Current Location: Ithaca, NY
Current Mood: amused

2 comments - Leave a comment

Jan. 12th, 2009 07:55 am מהאינטרטנט


"חיוך: גוסו היימונן -
' אתה יודע שאתה פריק מחשבים כשאתה מנסה להעיף זבוב מהמסך בעזרת סמן העכבר. זה הרגע קרה לי. זה היה מפחיד.'
"

Leave a comment

Jan. 1st, 2009 04:30 pm One Memory from Philadelphia

In Philadelphia, I got a chance to eat an ice-cream with coke inside (you can choose any kind of soda you like).
Carbonated ice-cream is gross. Trust me on that.

Current Mood: blah

1 comment - Leave a comment

Dec. 26th, 2008 09:58 pm מהמה לשנה החדשה - העתקתי את השאלות מעדי


1. מה עשית ב-2008 שלא עשית בעבר?
למדתי לאכול עם צ'ופסטיקס.

2. האם קיימת את החלטות ראש השנה שלך, והאם יהיו לך חדשות לשנה הבאה?
ההחלטה שלי היתה למצוא עבודה בארה"ב, אולם המשבר הכלכלי מקשה עלי לבצע זאת.
3. האם למישהו קרוב אליך נולד ילד?
לשכטי חברתי יש כבר שתי בנות.

4. האם מישהו קרוב אליך מת?
לשמחתי לא.

5. באילו ארצות ביקרת?
ארה"ב: מדינת ניו יורק ומדינת ניו ג'רזי.

6. מה היית רוצה ב-2009 שחסר לך ב-2008?
עבודה.

7. איזה תאריך מ-2008 יישאר חקוק בזכרונך, ולמה?
29 במאי- היום הראשון בארץ לאחר שהות של 10 חודשים בארה"ב. הלם תרבותי רציני.

8. מה היה ההישג הגדול ביותר שלך השנה?
לדבר אנגלית עם ביטחון.

9. מה היה הכישלון הגדול ביותר שלך?
כשבאתי לבקר בארץ בקיץ האחרון, רבתי עם אמי כל שבוע. חלק מהמריבות היו באשמתי וחבל שלא הצלחתי למנוע זאת.

10. סבלת ממחלה או מפציעה?
לא.

11. מה היה הדבר המוצלח ביותר שקנית?
אוטו! (קניה משותפת שלי ושל איתי).

12. התנהגותו של מי הייתה ראויה לשבח?
חווה! כשבאתי לארץ לביקור היא הכינה לי אוכל מדהים כמעט כל סוף שבוע.

13. התנהגותו של מי זעזעה וציערה אותך?
אמא שלי. אבל חלק זה באשמתי.

14. לאן הלך רוב כספך?
ביטוח רפואי בארה"ב וכרטיסי טיסה.

15. מה ממש, ממש, ממש גרם לך התלהבות?
להכיר חברים מכל העולם.

16. איזה שיר תמיד יזכיר לך את 2008?
Moon River from Breakfast at Tiffany's
זהו השיר ששרתי עם כל הכיתה במסיבה שערכנו לכבוד החורף.

17. בהשוואה לתקופה זו בשנה שעברה, האם את:
מאושרת או עצובה יותר? מאושרת יותר.
רזה או שמנה יותר? אותו דבר. טוב שיש 4 חדרי כושר בקורנל!
עשירה או ענייה יותר? אם תהיה לי עבודה אני בהחלט ארגיש עשירה.

18. מה את מצטערת שלא עשית יותר?
לא יצא לי לטייל כל כך בארה"ב.

19. מה את מצטערת שלא עשית פחות?
להוציא לאיתי שערות לבנות.

20. איך בילית בחג המולד?
הלכתי למסעדה סינית, כי זה הדבר היחידי שפתוח בחג במולד.

21. התאהבת ב-2008?
כן. ג'וליאן האוסטרלי וברנדו האיטקלי. אל דאגה, איתי מודע לכך. הוא זה שהכיר לי אותם.

23. כמה סטוצים?
יש לי אישור להתאהב, אך אין לי אישור לרעות בשדות זרים. תרתי משמע :)

24. מה הייתה תוכנית הטלוויזיה האהובה עליך?
Project Runway

25. האם את שונאת מישהו כעת שלא שנאת בתקופה הזאת בשנה שעברה?
לא ממש.

26. מה היה הספר הטוב ביותר שקראת?
סיימתי לקרוא ספר לבני נוער באנגלית שאמא שלי המליצה לי בטעות (היא לא שמה לב שזה ספר לבני נוער):
Diary of a Wimpy Kid - Jeff Kinney
זהו ספר קומיקס שהציורים בו קרעו אותי מצחוק.

27. מה הייתה התגלית המוזיקלית הגדולה ביותר שלך?
אני לא כזאת פריקית של מוזיקה...

28. מה רצית וקיבלת?
חברים מכל העולם.

29. מה רצית ולא קיבלת?
חברים ישראלים. אבל עכשיו אני כבר לא צריכה.

30. מה היה הסרט החביב עליך השנה?
prespolis

31. מה עשית ביום ההולדת שלך, ובת כמה היית?
הייתי בת 30. הלכתי עם איתי למסעדה איטלקית.

32. איזה דבר אחד היה הופך את השנה שלך מספקת יותר לאין שיעור?
עבודה.

33. איך היית מתארת את התפישה האופנתית האישית שלך ב-2008?
הבגדים היחידים שקניתי הם בגדים רשמיים לראיונות עבודה.

34. מה שמר על שפיותך?
החברים הבינלאומיים המדהימים שהכרתי.

35. באיזה סלבריטאי או דמות ציבורית חשקת?
כריסטיאן סיריאנו!!! (חבל שהוא מעדיף את בני מינו, ממש בזבוז למין הנשי).

36. אילו נושאים פוליטיים העסיקו אותך יותר מכל?
שרה פיילין ותרנגול ההודו.
37. אל מי התגעגעת?
אל נני!!!!
38. מי היה האדם החדש המוצלח ביותר שהכרת?
דון, המרצה שלי לאנגלית.

39. ספרי לנו על לקח רב ערך לחיים שרכשת ב-2008:
לפעמים אנחנו יכולים להפתיע לטובה גם את עצמנו.

40. צטטי מילים שמסכמות את שנתך:
מה שלום נני?? ומייאו





--------------------------------------------------------------------------------

(Post a new comment)

Current Location: Cornell University
Current Mood: blah
Current Music: ברי סחרוף- 11א

Leave a comment

Dec. 26th, 2008 09:47 pm Only in Ithaca

Robber (seemed to have a gun under his coat): "Give me the money!"
An innocent man: "I don't want to".
The robber ran away.

Current Mood: pleased
Current Music: Moon River

2 comments - Leave a comment

Dec. 25th, 2008 09:55 pm Practice My English

Long time passed since I have updated my poor LJ, so about time!
Actually, I am pretty bored. I have two weeks Christmas vacation and the gym is closed... Moreover, the temperature changes all the time and walking outside in minus 10 degrees is not such a pleasure...
Most of my friends from the English class went abroad or to other places in the States. Unfortunately, Itay is quite busy, however, we will probably go to Philadelphia next week and we are invited to his cousins in Boston on January 16th.
Today was Christmas eve, and we did what jewish people usually do which is going to Chinese restaurant and seeing a movie. We saw the movie "The Spirit", but it wasn't good at all. I thought it would be like "Sin City", but I was disappointed.
I am still looking for a job, but because of the economic crisis there are no available positions. At least I am happy to volunteer in the English classes' office (they fired their secretary because they didn't have money to pay the salary). It's an excellent practice for my English and the bosses are very nice. Before the vacation the management threw a big party and I got from my boss a "Thank You" card for my help.
I hope tomorrow the weather would be better, so that I could go for a walk in the snow.

Current Location: Cornell University
Current Mood: bored

2 comments - Leave a comment

Sep. 12th, 2008 07:48 pm Mmmmm....Halloween is coming

I love pumpkins, especially the ones made of chocolate...

Current Location: Cornell University
Current Mood: energetic

1 comment - Leave a comment

Sep. 7th, 2008 08:55 pm


לפני טיסתי חזרה לארה"ב, פסי הביא לי ספר במתנה "אחוזת דג'אני". רצה הגורל ושכחתי לקחת עמי את הספר במזוודתי והשארתי אותו בבית הוריי. אבי דווקא שמח עד מאוד, כי לאחרונה החל קורא ספרות עברית, ואף אמר לי שהספר מוצא חן בעיניו עד מאוד.
אתמול ביקרתי בספריה במדור העברית, והפלא ופלא הספר נמצא מונח לנגד עיני. אז נכון שהספריה היא מעשר הגדולות בארה"ב, אבל עדיין זקפתי גבה או שתיים.

Current Location: Cornell University
Current Mood: surprised
Current Music: Izabo- Shawarma Hunters

Leave a comment

Aug. 8th, 2008 01:16 pm רגע לפני שאני עפה מכאן


התמזל מזלי, ויצא לי להיות בחתונה של ידיד רחוק שלי ממש במקרה.
האמת, כבר יותר מ- 4 שנים נותק הקשר בינינו, עקב המעבר שלו מחיפה לראשל"צ. בהתחלה, עוד נהגתי להתקשר אליו, עד שכבר נמאס לי לשמוע את רטינותיו לגבי העבודה הלא מוצלחת, ונסיונותיו הכושלים במציאת בת זוג.
שטויות בדוא"ל המשכתי לשלוח לו כמו לכולם, עד שלפני כשנה וקצת, שיניתי את שם משפחתי בכתובת המייל. שינוי זה גרם לו באופן יוצא דופן לשלוח לי מייל שבו שאל: "התחתנת"?
"כן", עניתי לו. אולם הסברתי שלא התחתנתי בחתונה "שגרתית" באולם/גן אירועים, אלא נישאתי בחתונה צנועה בקפריסין, וערכתי מסיבה לחברים הקרובים בלבד.
מאז שוב לא יצא לנו לשוחח, על אחת כמה וכמה שעברתי באותה התקופה לארה"ב.
בחודש מאי האחרון קיבלתי ממנו אימייל מפתיע במיוחד: "אני מתחתן בקפריסין, ורציתי לשאול אותך מספר שאלות לגבי הפרוצדורה שם".
קשה לי לתאר עד כמה התרגשתי! יכול להיות שהסיבה טמונה בכך, שאותו בחור כבר נושק לגיל 40 , ושסוף סוף אחרי חיפושים רבים מצא את האחת.
כל כך התרגשתי עד שביקשתי ממנו במיידי את מספר הטלפון שלווהתקשרתי אליו מארה"ב במיידי. הוא סיפר לי שהוא אכן מתחתן בקפריסין, אבל אשתו לעתיד לוחצת עליו לעשות חתונה באולם. הפתרון היה, להתחתן בקפריסין, ולאחר מכן לעשות חתונה לכל דבר בגן אירועים, למעט רב כשר למהדרין.
סיפרתי לו, שאני בדיוק מתכננת לקפוץ לארץ לביקור מולדת מיוני עד ה- 9 לאוגוסט. הוא אמר לי שהוא עדיין לא סגר סופית, אבל יש סיכוי גדול שחתונתו תתקיים בזמן שעוד אהיה בארץ. אמרתי לו שאשמח עד מאוד להשתתף באירוע החגיגי.
וכך, מצאתי את עצמי אתמול בהתרגשות כפולה, כשקפצה עלי, כשמש בסופת שלגים, חברה של חברה שלי, שעברה אף היא למרכז הארץ, ולא יצא לנו לראות זו את זו עד לרגע זה ממש. מסתבר שהיא היתה שכנת ילדות של אותו ידיד, ומשפחתו מתייחסת אליה כאל בת משפחה לכל דבר. מרוב הלם והתרגשות קרענו בריקודים את הרחבה עד אחרון האורחים.
יתרה מכך, זכיתי לשבת בשולחן מאוד מאוד מיוחד. זהו סוג של שולחן שלא נראה לי שקיים בהרבה חתונות. שמו של השולחן היה: "שולחן האקסיות".
בדעיבד מסתבר, שהחתן המהולל לא רצה לספר לאקסיותיו, שהוא עומד לקבץ אותן באותו השולחן. לחתונה הגעתי עם ידידה שלי, שאף היא אחת מהאקסיות, וששמעה עליהן מפי החתן כשהיו חברים. לכן, כשהתיישבנו והצגנו את עצמנו, השמות של הבנות היו לה מאוד מוכרים. כמו כן, היתה שם אקסית של אחיו של החתן, שאותה פגשתי בעבר, אז בכלל היה משעשע. חוץ מהאקסיות ישבו עמנו שני ברנשים רווקים, שאותם גם הכרתי מתקופתי בריקודים.
שידוך ביניהם לבין שאר האקסיות לא ממש יצא. אבל, שתיים מהאקסיות הפכו לחברות ממש טובות במהלך החתונה.

Current Location: Israel
Current Mood: excited
Current Music: Izabo- Slow Disco

1 comment - Leave a comment

Jun. 15th, 2008 09:51 am ויש גם הפתעות לטובה...


איתי ואני הלכנו לבית קפה בחיפה המכונה "שני". המלצרית הגישה לנו את התפריטים, וגילינו שיש להם בתפריט הנחות משמעותיות לסטודנטים.
אוטומטית, אמרתי לאיתי לשלוף את תעודת הסטודנט שלו, אך בו ברגע נזכרנו שנינו, שאמנם הוא סטודנט, אך בארה"ב...
שאלנו את המלצרית אם במקרה סטודנט בארה"ב יכול לקבל את הנחת הסטודנטים. המלצרית שהתבלבלה קמעה, אמרה לנו שאין לה מושג, ולכן יש לשאול את בעל המקום.
איתי אמר לי שאין סיכוי שנקבל את ההנחה, אולם אני התעקשתי ואמרתי לו שהרי אין לנו מה להפסיד.
הגענו אל בעל המקום ואיתי הראה לו את תעודת הסטודנט. תגובתו היתה, שאין שום בעיה.

Current Location: Israel
Current Mood: surprised

3 comments - Leave a comment

Jun. 11th, 2008 08:21 am הנני כאן


נחתתי לפני כעשרה ימים בערך. שלושה ימים לקח לי להתאושש מהג'ט-לג, דבר שלא מנע ממני לרוץ לחדר הכושר הקרוב הביתי, ולהרשם לאלתר למשך החודשיים הקרובים.
כבר ביום הראשון כשביקרתי בסופר-פארם, אישה טרחנית ניסתה לעקוף אותי בעורמה בתור. מאחר וטרם התרגלתי ל"מנטליות התור הישראלית", צרחתי עליה בחמת זעם.
יתרה מכך, הספקתי לחוות שלושה אירועים הזויים במקצת בארצנו הקטנטונת:
1. הלכתי עם אבא שלי לטייל בחוץ ושוחחנו לתומנו. בעודנו מדברים על הא ועל דא, הופיע מולנו אב עם תינוקת על כתפיו, שבשניה שעבר לצידנו אמר לאבי (והצביע עלי): "תגיד, איך אתה מרשה לה לצעוק עליך ככה?".
אני ואבי הבטנו עליו בתדהמה ובחוסר הבנה. הבחור כנראה שם לב לחוסר הטאקט שלו ופלט: "טוב, כנראה שלא הייתי צריך לומר זאת" והסתלק במהרה.

2. אני ואיתי נפגשנו עם חברתי בבית קפה. סיפרתי להם על משבר שאירע לאחת מחברותיי שהכרתי בארה"ב. בזמן ששוחחנו, המלצרית שלנו לא היתה נוכחת בקרבת מקום ולא שמעה את השיחה, למעט משפט אחד שאמרתי, שחברתי מאוד עצובה.
המלצרית, משום מה, החליטה להתערב לנו בשיחה ואמרה בתוקף משפט לא קשור: "היא בטח לוקחת סמים ובגלל זה היא עצובה".
אפילו חברתי מישראל זקפה גבה לשמע דברי המלצרית.

3. הלכתי לשיעור אירובי בחדר הכושר. התמוגגתי מכל רגע, מכיוון שרמת האירובי בארץ גבוהה בהרבה מהרמה בארה"ב. בסוף השיעור, אחת המתעמלות צעקה לעברי: "הי! כל הציצים שלך בחוץ!".
עם כל הכבוד, הציצים שלי ממש לא היו בחוץ, אלא גופייתי זזה קמעה וכולה ראו לי חלק מהחזייה. גם לא הבנתי על מה כל המהומה, כי לא היו עמנו בשיעור מתעמלים גברים. על כן, שאלתי אותה בתום לב אם יש לי במה להתבייש.
להפתעתי, היא בלמה את פיה, אולם אני, עודנו המומה מחוצפתם של הסובבים אותי.

העיקר שהחתול זכר אותי אחרי כמעט שנה שלא הייתי פה, וקיבל את פני בנשיכות רבות. מייאו.

Current Location: Israel
Current Mood: weird

2 comments - Leave a comment

Feb. 15th, 2008 03:03 pm Valentine's Day


לחגוג את וולנטיין בארה"ב זו בהחלט חוויה מרתקת, על אחת כמה וכמה לחובבי
השוקולד שבינינו!
אפילו מזג האוויר הושפע מחג האהבה והיה היום חם במיוחד לעונה: רק מינוס
שבע מעלות. אני לא אומרת זאת בציניות, אלא אני בהחלט מתכוונת לכך, כי
במהלך השבוע האחרון הטמפ' היתה מינוס 17, אז מינוס 7 זה בהחלט חם.
היום, בשיעור האנגלית, מספר סטודנטיות החליטו, לכבוד המאורע , להכין
קינוחים מדהימים. יתרה מכך, לאחת מהן יצא היום לחגוג את יום ההולדת,
ולכבוד כך היא הביאה לכיתה עוגת פירות בצורת לב.
היום גם גילינו, שיש יתרון לחיות במקום כה קר. אחת הבנות הביאה עוגה
שצריכה להיות בקירור. במקום לשבור את הראש ולהתחיל לחפש מקרר בכנסייה,
המרצה הגדיל לעשות והוציא את העוגה והניח אותה על אדן החלון. מינוס שבע
מעלות בהחלט שמרו על העוגה שתהיה קרירה וטעימה עד מאוד.
בעודי אוכלת להנאתי את הקינוחים, יצא לי לשוחח עם סטודנטית יפנית, שסיפרה
לי כי ביפן חוגגים את חג האהבה בצורה קצת יותר מקורית ומיוחדת: ביפן הם
קוראים לזה "היום הלבן" - The White Day
זהו חג, שבו הבנות היפניות נותנות מתנה לבחורים שהן מעוניינות להיות
חברות שלהן. ברגע שהבחור מקבל את המתנה מהבחורה היפנית, עליו לחכות
בסבלנות חודש שלם. רק לאחר חודש בדיוק (לא יום לפני כן), במידה והוא
מעוניין להיות חבר של הבחורה, הוא בא אליה ומחזיר לה את המתנה.
מה שיפה בזה, שביפן הבנות היפניות צריכות להתאמץ ולחפש מתנה בשביל הבחור
ולא להפך. תודו שזה מקורי.
לאחר שיעור האנגלית, פסחתי על "שולחן העברית", כי היתה חגיגת וולנטיין
במפגש הסטודנטים הבינלאומי ורציתי לשמור מקום לשוקולדים. שם, להפתעתי
הרבה, היתה קערת שוקולדים קטנטנה והאוכל היה בעיקר קרקרים עם גבינות.
לפחות הצלחתי לגנוב כמה שוקולדים לפני שהם חוסלו כליל.
ואם זה לא מספיק, בשעה שבע בערב היתה מסיבת שוקולדים סוערת במרכז הקהילתי
, אבל על המסיבה הזו וויתרתי, כי הלכתי לקיקבוקסינג במקום. לשרוף את
הקלוריות :)

Current Location: Cornell University, Ithaca NY
Current Mood: loved
Current Music: New Order- True Faith

Leave a comment

Jan. 8th, 2008 02:13 pm מנהג ברזילאי חביב


היום בשיעור אנגלית הגיעו יחסית הרבה סטודנטים חדשים ואנחנו בסביבות 20 איש בכיתה, שזה נחשב הרבה.
אחת הסטודנטיות החדשות התיישבה לידי, כך שבהפסקה התחלנו לשוחח.
הסטודנטית הינה מברזיל והיא הגיעה לארה"ב למשך חודש על מנת לשפר את האנגלית שלה, וזו הסיבה שהיא לוקחת את הקורס באנגלית. לסטודנטית היתה טבעת נישואין על האצבע אז אני ועוד סטודנט אחר שישב קרוב אליה, שאלנו אותה אם היא כאן עם בעלה.
הסטודנטית הפתיעה אותנו כשאמרה לנו שזו לא טבעת נישואין אלא "טבעת חברות" ומכאן היא החלה להסביר לנו על "מנהג הטבעת" בברזיל:
כאשר בחורה בברזיל מתחילה לצאת עם בחור, לאחר כשנה של חברות הבחור קונה לחברתו טבעת חברות עשויה כסף. מה שיפה במנהג הזה הוא שהטבעת כלל לא מחייבת והזוג לא נחשב כמאורס. הטבעת פשוט מראה שלאותה בחורה יש חבר ותו לא.
במידה והחבר רוצה להתארס עם חברתו, הוא קונה לה טבעת מזהב.
לדעתי זהו מנהג ממש יפה, כי ככה הגברים בברזיל, כאשר הם רואים בחורה יפה, לא צריכים לשבור את הראש אם יש לה חבר או אין לה חבר. נראה לי שהם פשוט יתחילו איתה בכל מקרה :)

Current Location: Cornell University, Ithac NY
Current Mood: surprised

Leave a comment

Dec. 19th, 2007 05:33 pm רק בניו יורק


עכשיו יש חופשת סמסטר וכל החבר'ה טסו לארצותיהם לחגוג את חג המולד.
שבוע הבא קורנל תהיה סגורה שבוע, אז אני ואיתי נלך כנראה לעשות קצת סקי וגם להחליק על הקרח.
לפני שנטלי טסה להונג קונג היא אמרה לי כבדרך אגב, שהיא שמעה על קורס באנגלית שמתקיים בעיר ולא באוניברסיטת קורנל, והוא מחולק לרמות והוא בטוח יותר זול מהעלות של הקורסים שיש בקורנל.
לפני שבוע, קפצתי לקורנל כדי לבדוק אם יש קורסים נוספים באנגלית. לצערי, הסתבר שחוץ מהקורס שכבר למדתי סמסטר שעבר אין יותר קורסים באנגלית. אני כמובן יכולה ללכת לאיזה קורסים באיזו פקולטה שאני רוצה , אבל אני צריכה לשלם 97 דולר על כל קורס שכזה.
שאלתי את המזכירה לגבי קורסים באנגלית שמתקיימים בעיר עצמה. לשמחתי, המזכירה הגדילה ראש והתחילה לחפש לי באינטרנט, אף על פי שהיא איננה היתה חייבת, כי אלו קורסים שלא קשורים לקורנל. היא מצאה לי אותם והדפיסה לי את הפרטים.
בפרטים היה באמת כתוב שהקורסים הם לפי רמות וכן יש גם אופציה למי שרוצה מורה פרטי בעלות של 450 דולר. לא היה רשום לי כמה עולים הקורסים עצמם, אבל הנחתי שזה הרבה יותר זול מהקורס בקורנל.
התקשרתי לשם ותאמתי פגישה שבה יעשו לי בחינה על מנת לשבץ אותי ברמה המתאימה.
כשהגעתי למקום ניגשה אלי בחורה מאוד חביבה בשם ג'ולי, שלחצה לי את היד וליוותה אותי לחדר. היא שאלה אותי את הפרטים הטכניים הרגילים ועוד שאלות כלליות לגבי כמה זמן אני כאן ומה אני מתכננת לעשות וכו'. לאחר השיחה היא אמרה לי שהדיבור שלי בסדר גמור ושאינני צריכה לעבור את המבחן בדיבור.
במקום זה היא נתנה לי לעשות מבחן של 18 דקות, שבו הייתי צריכה לקרוא טקסטים ולענות על שאלות. לאחר שסיימתי את המבחן, היא בדקה אותו. רוב התשובות שלי היו נכונות אז היא נתנה לי לעשות מבחן נוסף, קשה יותר, בסגנון הפסיכומטרי: קריאת טקסטים ומענה על שאלות, כאשר יש לי 50 שאלות ו- 50 דקות.
מזל שאני קוראת כל כך הרבה ספרים באנגלית כאן, כי הבנתי כמעט כל מה שקראתי וכן סיימתי לענות על כל השאלות.
לשמחתי הרבה שובצתי לרמה 7 , שהיא הרמה הגבוהה ביותר.
ג'ולי שאלה אותי באילו שעות אני רוצה לקחת את הקורס:
בבוקר לומדים 4 פעמים בשבוע בין 09:00-12:00
צהריים: 3 פעמים בשבוע בין 12:30-15:00
ובערב - פעמיים בשבוע בין 18:30-21:00
החלטתי שבבוקר הכי טוב לי ללמוד , כי ככה אני גם ממלאת לי את הזמן וגם אני יכולה להספיק ללכת לחדר הכושר, שאינני מוותרת עליו בשום סופת שלגים.
גו'לי שאלה אותי אם אני רוצה להתחיל ללמוד ישר אחרי חג המולד שזה ה- 3 בינואר. זהו הרגע שבו שאלתי אותה כמה זמן הקורס נמשך.
ג'ולי אמרה לי : "את לומדת כמה שאת רוצה".
זהו הרגע שבו שאלתי מה העלות של הקורס. אני חייבת לציין ולומר שכמעט התעלפתי לה מול הפרצוף כשאמרה לי שזה בחינם!

Current Location: Cornell University, Ithaca
Current Mood: shocked

Leave a comment

Dec. 1st, 2007 04:40 pm החיים בשלג


אתמול היתה לנו הרצאה במרכז הקהילתי על החורף הקרב ובא . בהרצאה קיבלנו שוקו חם ועוגיות.
אמרו לנו בהרצאה את הדברים הבאים:
1. לא להעיז לסגור את החימום בבית כשאנחנו יוצאים, כי אחרת הצינורות עלולים לקפוא ולהתפוצץ ולגרום להצפה נוראית. גם ככה אני אף פעם לא סוגרת את החימום כשאני יוצאת מהבית , זה לפחות אחד היתרונות הגדולים כאן.
2. לגרוף יום יום את השלג שמצטבר בכניסה לבית. אם מתעצלים ולא גורפים, יום אחד אנו עלולים לפתוח את הדלת ולגלות הר שלג שלם מולנו.
3. לפזר מלח על מדרגות הכניסה ולהיזהר לא להחליק.
4. לנסוע מאוד מאוד מאוד לאט. כמו כן, לפני הנסיעה להתניע את האוטו ואז להתחיל לנקות ממנו את השלג. וכן מומלץ להצטייד בספריי מיוחד שמתיזים על המנעול של המפתח באוטו במידה והוא קופא.
5. בטמפ' נמוכות הנשימה עלולה להיות כואבת בגלל הקור, על כן יש לכסות את הפנים בצעיף.
6. אוניברסיטת קורנל פועלת גם כשיש סופות שלגים עזות. גם כשכל בתי הספר נסגרים כשיש סופת שלגים, קורנל ממשיכה לפעול. למזלנו, מי שגר באזור של האוניברסיטה , העובדים של קורנל יעילים מאוד ומפנים במהירות את השבילים והכבישים על מנת שנוכל להגיע לאוניברסיטה או לחדר הכושר במקרה שלי, בשלום.
גם קיבלנו המלצות בננוגע לביגוד אבל לגבי זה אני כבר מסודרת. יש לי כובע, צעיף, כפפות עבות במיוחד, מגפיים, גרביים מיוחדות, מכנס שלובשים מתחת לג'ינס וכמובן מעיל בהתאם.

היום בבוקר הסתכלתי בחלון והפלא ופלא גיליתי שהשלג הגיע והטמפ' היא מינוס תשע מעלות צלזיוס. כנראה שהשלג ידע על ההרצאה שקיבלנו והחליט לכבוד כך לקבל את פנינו. זה הזמן שבו הוצאתי את מעיל החורף החדש שלי מהארון והלכתי לעשות עם איתי טיול שלג.
עשיתי מספר צילומי חורף , אולם אני מחכה שיתווספו לי תמונות נוספות. לא קל לצלם במינוס תשע מעלות, כי צריך להוריד את הכפפות בשביל לצלם ואז הידיים קופאות , כואבות ומדממות. עכשיו הבנתי מדוע הבחור בהרצאה המליץ על קרם לחות.

Current Location: Cornell University
Current Music: שירי חג מולד ברדיו

Leave a comment

Nov. 24th, 2007 10:00 pm The Black Friday


חג ההודיה היה ביום חמישי. יום שישי שאחריו מכונה "יום שישי השחור", כי ביום הזה בכל הקניונים בארה"ב יש סיילים ומבצעים רבים, והאמריקאים אף נוהגים להגיע בחמש בבוקר לקניון ולעמוד בתור לכבוד המבצעים הללו. המבצעים נמשכים עד סוף השבוע.
לכבוד כך, נטלי ובעלה הזמינו אותי ואת איתי להצטרף עמם לנסיעה לעיר בשם "סירקוס", שנמצאת כשעה וקצת נסיעה מאיתקה. בעיר ישנו קניון גדול המכונה בעברית "קניון הקרוסלה".
לפני שהגענו לקניון, הלכנו למסעדה איטלקית שנטלי המליצה לי עליה בחום. לזכותה של נטלי יאמר, כי היא תמיד יודעת לבחור מסעדות הן זולות והן מוצלחות ביותר, וגם כאן היא שיחקה אותה בגדול.
כשהגענו למסעדה, המארחת אמרה לנו שנאלץ להמתין כ- 15 דקות עד לקבלת שולחן. נטלי הזהירה אותנו מראש, שיכול להיות שנצטרך להמתין קמעה, ולכן היינו ערוכים לכך. המארחת נתנה לנטלי עיגול מעץ שלא הבנתי מהי מטרתו. אחרי כ- 10 דקות העיגול מהעץ החל לרטוט ולזהור באורות אדומים. זהו הסימן שהתפנה לנו שולחן!
היתה לנו מלצרית לתפארת! בחיים שלי לא ניתקלתי בשירות כה אדיב. הזמנתי כמנה עיקרית ספגטי עם כדורי בשר. כל מי שמזמין מנה עיקרית מקבל יחד עם המנה סלט או מרק לבחירתו. נטלי אמרה לי שמרק הירקות במסעדה הזו הוא מהמעולים שהיא אכלה בחייה, אז הזמנתי מרק ירקות בתוספת למנה.
המרק היה עשיר וטעים עד מאוד. נדהמתי עוד יותר לגלות, שאם אני מסיימת לאכול את המרק אני יכולה לבקש ממלצרית למלא לי את קערת המרק כאוות נפשי ללא תשלום נוסף! מי שמע על דבר כזה בישראל??
מאחר ורציתי לשמור מקום למנה העיקרית והקינוח סירבתי לבקש תוספת. המנה העיקרית תקתקה כמו שעון. איך שסיימנו כולנו את המרקים שלנו, תוך שניה הגיעו המנות העיקריות לכולם. בסוף אף קינחתי בעוגת שוקולד חמה עם קרם וניל ותותים. מיותר לציין שלא אכלתי דבר לאחר ארוחה שכזו במשך כל אותו היום.

הקניון באמת היה גדול ומרשים. מי שמכיר אותי יודע, כי אינני חובבת שופינג מובהקת, אולם החלטתי לכבוד המבצעים המרהיבים לרכוש לי נעלי ספורט חדשות. נטלי כמו כל בחורה סטנדרטית אחרת החליטה לחפש לה בגדים ואילו בעלה, ששונא לעשות קניות, הלך לחנות ספרים. על כן החלטנו להתפצל וקבענו שעה ומקום מפגש. היו בקניון קרוב לשבע חנויות נעלי ספורט. המחירים הם רבע מחיר מבישראל, אולם טרם מצאתי נעליים כלבבי. איתי רצה לקנות שתיה ועל כן עלינו לקומה העליונה שטרם היינו בה.
עלינו למעלה ואז נשמתי נעצרה מרוב תדהמה. מולי הסתובבה לה קרוסלה ענקית עם סוסים כמו שיש בלונה פארק בתל אביב אבל הרבה יותר מפוארת. זהו הרגע שבו שכחתי מנעלי הספורט, ובישרתי לאיתי שאני על הקרוסלה הזו הולכת לעלות. איתי, כצפוי, התנגד לרכוב עמי על הסוסים בטענה שזה רק לילדים קטנים. אמרתי לו יפה שלום ולהתראות והלכתי לי שמחה וטובת לב אל הסוסים.
אז נכון שמוכרת הכרטיסים זקפה גבה כשרכשתי כרטיס, ונכון שהזעטוט שרכב על הסוס שלידי הביט בי במבט תמוה, ונכון שההורים שצפו על ילדיהם הביטו בי כתרנגול בבני אדם. אבל אותי זה לא עניין. מצאתי לי סוס חתיך ורכבתי עליו אל עבר השקיעה.
כישרדתי מהקרוסלה הלכתי לחפש את איתי, שהוא בניגוד אלי יותר להוט בנוגע לקניונים. למרבה ההפתעה, גיליתי שאיתי מצא לי פסל של לטאה. זו היתה הקניה היחידה באותו היום. אז מי צריך מבצעים ונעליים...

Current Location: Ithaca, Cornell University
Current Mood: blah

Leave a comment

Oct. 23rd, 2007 11:54 pm שיעור במנדרינית


לפני כמה ימים קיבלתי מייל על קורס חינם במנדרינית במרכז הקהילתי הסמוך לביתי. הקורס מתקיים מדי יום שלישי עד תחילת דצמבר.
מטרת הקורס היא לא ללמוד את 2000 האותיות , אלא לדעת לנהל שיחה פשוטה בשפה המנדרינית, על מנת שנוכל לתקשר עם הסינים סביבנו.
החלטתי ללכת אל הקורס ולבדוק הכצעקתה.
להפתעתי הסתבר, כי רק אני ועוד אמריקאי תמהוני ממסיסיפי אזרנו עוז והגענו אל הקורס בעיצומה של הסופה בחוץ.
המרצה שלימד אותנו הינו מסינגפור ומדבר אנגלית במבטא סיני כבד עד מאוד. מזל שבקורס לאנגלית שלקחתי לומדים אתי סינים, כך שכבר התרגלתי למבטא המוזר שלהם.
המרצה חילק לנו חוברת הדרכה והעברנו שעה בלשבור את השיניים.
מנדרינית שפה קשה... אבל מאחר ויש לי שיעור כמעט פרטי נראה לי שאנצל זאת ואמשיך לבוא.
אפילו קיבלנו שיעורי בית!

Current Location: Cornell University
Current Mood: curious
Current Music: מטרופולין- אחת שתיים שלוש

Leave a comment

Oct. 14th, 2007 05:10 pm איזה קטע!


להקת "טיפקס" הולכת להופיע בקורנל בעוד כשבועיים. הופעה בחינם.
אני רצה לראות!

Current Location: Cornell University
Current Mood: surprised

Leave a comment

Oct. 9th, 2007 09:53 pm סרטים רבותיי סרטים


בנוסף לסרטים בחינם שיש לי במרכז הקהילתי ברחוב שבו אני מתגוררת, יש באוניברסיטת קורנל קולנוע עם סרטים בתשלום.
יש שם הן סרטים אמריקאים והן סרטים מכל העולם. לפני כחודש ראיתי סרט דני מקסים בשם "אחרי החתונה". מומלץ בחום.
הבוקר, הצצתי לתומי באתר האינטרנט בסרטים שיוקרנו בקורנל בשלושת החודשים הקרובים. נדהמתי לגלות שבתחילת דצמבר יוקרן כאן הסרט הישראלי "הבועה", שאותו ראיתי בארץ.
לא יודעת למה, אבל נורא התרגשתי.

Current Location: Cornell University
Current Mood: excited
Current Music: קולטים גלגל"צ באינטרנט

2 comments - Leave a comment

Oct. 6th, 2007 12:31 am סרט השבוע


כל יום שישי, בשעה שמונה בערב, מוקרן סרט חינם בדיוידי במרכז הקהילתי ברחוב שבו אני מתגוררת. בנוסף, האחראים של המרכז הקהילתי שמים לנו חטיפים בחינם על השולחן הסמוך, שחס וחלילה לא נרעב בשעת הסרט.
שבוע שעבר הוקרן סרט הזוי בשם "אנקת הנחש השחור". אחת הבנות שצפו אתי בסרט ביקשה מהאחראי שישים כתוביות באנגלית. לא ידעתי שיש כזו פונקציה. לשמחתי הרבה, הגעתי למסקנה שהרבה יותר קל לי להבין סרטים באנגלית כאשר יש לי כתוביות באנגלית. ככה אני גם לא צריכה להתרכז יותר מדי בלשמוע מה השחקנים בסרט אומרים ואני הרבה יותר נהנית.
היום הקרינו סרט שבו משחק יו גנרט. שם הסרט: about a boy
האחראית של הסרט איחרה לנו בעשר דקות. היא התנצלה ארוכות ובמהלך הסרט היא עברה עם עגלה ליד כל אחד ואחד וחילקה לו חטיפים בצלחת באופן אישי.
בזמן שהיא הפעילה את הסרט, ביקשתי ממנה שתשים לי כתוביות באנגלית. למזלי הרב, אף אחד מהצופים, דוברי האנגלית הרהוטה, לא התנגד.
הקטע המשעשע הוא, שהיא שמה לי בטעות כתוביות באנגלית לחרשים!!!
הכתוביות תפסו שליש מהמסך והיו גדולות יחסית לכתוביות רגילות. ליד כל שורה של כתובית היה כתוב לי בסוגריים את שם הדמות שאומרת את השורה.
אם היה שיר בזמן הסרט, הכתובית היו מסומנות בתווים.
כשהיה קטע שבו אחת הדמויות מצלצלת בדלת, אז היה כתוב לנו בגדול: צלצול בדלת!
כשהיה קטע שבו אחת הדמויות דופקת על הדלת, היה כתוב: נקישה בדלת!
כשהיה קטע שבו ראו שתי דמויות אקראיות מתלחשות ביניהן ונעלמות אז היה כתוב: לחישות לא חשובות!
כשהדמויות מחאו כפיים כתבו לנו בגדול: מחיאות כפיים!
כשהדמיות שרקו בבוז או לעגו למישהו היה כתוב: שריקות בוז!
והכי מצחיק, אם הדמות נאנחת לפני משפט אז כתוב לנו בסוגריים: אנחה!

הסרט היה חביב מאוד והבנתי את כולו. וזאת בעיקר, כשישבתי לי על הספה, מדושנת עונג הודות לכתוביות הענק המפורטות להחריד, בעוד שהצופים שישבו עמי סבלו בשקט בחושך כמו פולניות...
אני כבר מצפה בכיליון עיניים לראות איזה סרט יהיה שבוע הבא.

Current Location: Cornell University
Current Mood: giggly
Current Music: turtles- So Happy Together

4 comments - Leave a comment

Back a Page

 

Advertisement